פסק דין בעייתי שמסעיר את הקהילה היהודית בגרמניה, מראה שיש לאירופים כברת דרך בהתמודדות עם ה”אנטישמיות החדשה”. בעיצומו של מבצע ‘צוק איתן’ שלושה צעירים פלסטינים השליכו בקבוק תבערה לעבר בית כנסת בעיר וופרטל בגרמניה. השלושה הועמדו לדין אך שוחררו בענישה מינימלית, לאחר ששכנעו את השופט שהמניע לתקיפה לא היה אנטישמי אלא מתוך שנאה למדינת ישראל… פסק הדין החריד את הקהילה היהודית בגרמניה, שכן לראשונה עלה ממנו כי מוסדות יהודיים בגרמניה יכולים לשמש מטרה לגיטימית למחאה אלימה נגד ישראל ומדיניותה. הערעור נדון בשבוע שעבר בידי ערכאה גבוהה יותר, בבית המשפט המחוזי בעיר דיסלדורף שחזר על הפסיקה השוללת את אופיה האנטישמי של תקיפת בית כנסת.

כיצד נוצר מצב שבו תקיפת בית כנסת בגרמניה אינה נתפסת כאקט אנטישמי? כבר לפני עשר שנים גיבשו ארגונים יהודיים “מסמך עבודה” שביקש להגדיר את האנטישמיות ולהבהיר את הגבולות בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. בלחץ גורמים שונים, לא רק ערביים ומוסלמים, סירב האיחוד האירופי להכיר רשמית בהגדרה זו ואף דאג להדחקתה באתרים מקוונים רשמיים של מוסדות האיחוד האמורים לעסוק במאבק בגזענות ובאנטישמיות.

מנכ”ל ‘מרכז רבני אירופה’ ו’איגוד הארגונים היהודיים’ (EJA) הרב מנחם מרגולין אמר בתגובה: “בשלוש השנים האחרונות הושגה פריצת דרך בנושא הגדרת האנטישמיות, לאחר שהפרלמנט האירופי, הפרלמנט הבריטי, ומחלקת המדינה והסנאט בארה”ב אימצו את ‘הגדרת העבודה לאנטישמיות’ אולם מסתבר שלא כולם באירופה הפנימו את המסר”.