כ"ט תמוז ה'תשע"ז , 23/07/2017

שאלות ותשובות בהלכות חנוכה

26/12/2016 כ"ו כסלו ה'תשע"ז

מאת הגאון הרב משה טוביה ויסברגר, רב ואב"ד קהל יראים בודאפעסט הונגריה וחבר מועצת רבני אירופה
 
שאלות ותשובות בהלכות חנוכה זמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת.
 
שאלה א.  רבני קהילות באירופה המעוניינים להדליק בביתם עם משפחתם בזמן שהוא לפי מנהגם, בצאת הכוכבים. כשיטת השו"ע . האם יכולים הם להקדים זמן הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת לעת שקיעת החמה?
 
תשובה א בשו"ע הלכות חנוכה סימן תרע"א ס"ז כתב הרמ"א ונוהגין להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב ובמש"ב סקמ"ו מבאר כוונת הרמ"א דרוצה לומר אפילו הנוהגים להדליק בכל יום בצאת הכוכבים. בבית הכנסת נוהגים להדליק אחר מנחה. - ובמש"ב כתב על זה שתי טעמים טעם א'. דאחר מנחה עוד לפני צה"כ הוא שעה שהעולם מקובצים. טעם ב'. דלאחר מעריב אינו נכון לעכב העולם לזה דצריך כל אחד למהר לילך לביתו ולהדליק נר חנוכה. - וטעם נוסף טעם שלישי להדלקה בביכנ"ס אחר מנחה קודם צה"כ, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן ס"ה) כיון שהדלקה בבית הכנסת היא דמיון להדלקת המנורה בבית המקדש, והדלקת המנורה בבית המקדש הייתה לאחר תמיד של בין הערביים לפני הקטרת האימורים. ולכך עיקר זמנה הוא בשעת השקיעה קודם צאת הכוכבים. (והוא גם העניין שמניחים המנורה בבית הכנסת על צד דרום שהוא לזכר המנורה הטהורה).
 
סיכום: אף הנוהגים להדליק נר חנוכה בביתם בזמן צה"כ. ידליקו בבית הכנסת בזמן שקיעת החמה לאחר מנחה.
(אך יצויין שלמקומות שמתפללים מעריב מוקדם מזמן צאת הכוכבים ואף קודם שקיעת הכוכבים כדאי שלא יקדימו הדלקתם אלא  שלכל הפחות יהיה בזמן הכי סמוך לשקיעת החמה.
 
 
 
מי ידליק את נרות החנוכה בבית הכנסת..
 
שאלה ב' . במקרה ויודע הרב שאיש פלוני אינו מדליק בביתו האם יש ענין לתת לאותו יהודי להדליק בבית הכנסת?
 
תשובה ב'. בסימן תרע"א ס"ז כתב הרמ"א ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו, ובמש"ב סקמ"ה מוסיף ואפילו השליח ציבור שברך בבית הכנסת צריך לחזור ולהדליק בביתו ,דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו. - הרי ברור שאפילו הש"ץ שמברך ומדליק בביכנ"ס אינו יוצא בזה וצריך להדליק בביתו.
 
ומה שתקנו הדלקה בביכנ"ס יש לזה ב' טעמים א'. .מש"כ בשו"ע סימן תרע"ז ס"ז ומדליקין ומברכין בביכנ"ס משום פרסומי ניסא, ולבוש כתב עוד טעם שההדלקה בביהכנ"ס הוא משום האורחים שאין להם בית . אבל לא מצינו בפוסקים שתקנו הדלקה בביהכנ"ס להוציא למי שאינו מעונין להדליק בביתו. - אמנם אחר חיפוש מצאתי בכל בו בהלכות חנוכה סימן מ"ד שכתב בזה"ל ונהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת. גם כי הידור המצווה ופרסום הנס וזכר למקדש עכ"ל. ומשמע מדברי הכל בו שאינו כותב מטעם אורחין שאין להם בית, אלא בשביל מי שאינו בקי או שאינו זריז בזאת. ולפי"ז יוצא להלכה דאם ידוע על אחד שאינו מדליק בביתו עדיף שיכבדו אותו להדליק בביהכנ"ס, אבל כל זה בתנאי שאינו מדליק מטעם רשלנות ולא איכפת ליה להתעסק בהדלקת נר חנוכה אבל אחד שבמזיד ובדווקא אינו רוצה להדליק נ"ח בביתו על אדם כזה לא תקנו להדליק עבורו בביכנ"ס וברור שזה היה כוונת הכל בו שכתב ושאינו זריז בזאת אבל לא מי שאינו מדליק במזיד ומזלזל במעשה המצווה, ואם יודעים על אותו אדם שבמזיד ומטעם זלזול אינו מדליק בביתו בוודאי שאסור לכבדו שאינו ראוי שיעשה פרסום הנס בביהכנ"ס בהדלקתו ואינו יכול להוציא האורחין שאין להם בית וברור הוא בס"ד.
 
סיכום: יש לתת לכתחילה להדליק  נרות חנוכה בבית הכנסת לאדם שידוע לנו שאינו מדליק בביתו, כדי לזכותו במצווה. אכן כ"ז הוא רק באדם שמתרשל בזריזות מצווה זו. אכן מי שבמזיד ובכוון אינו מדליק אין ליתן לו להדליק בבית הכנסת..
 
 
היכן יש להדליק בבית את הנרות?
 
שאלה ג' האם יש להדליק בזמנינו כדינא דגמרא דמדליקין על פתח ביתן מבחוץ, או כמנהג שכתב הרמ"א בסימן תרע"א שבזמו הזה כולנו מדליקין בפנים ממש ואין היכר לבני רשות הרבים כלל?.
 
הנה מנהג ירושלים וחכמיה דמדליקין על פתח ביתו מבחוץ ממש, אמנם רוב קהילות החסידיים מחו"ל עם רבותיהם נוהגים כדברי הרמ"א שבזה"ז מדליקין בפנים ובוודאי אין אני ראוי להביע דעתי ולהכריע בזה, ובמקום גדולים על תעמוד. וכל אחד ינהג כפי מנהג רבותיו. - רק מראה מקום אני לך בבירור הלכה קצרה דכל אחד משתי המנהגים הללו שורשו בגבהי מרומים מהקדמונים כמעט סמוך להראשונים , ואלו ואלו דברי אלוקים חיים וכל אחד יחזיק כמנהג רבותיו ואל ישנה מדבריהם. והנה מסתימת לשון הרמ"א שכתב בסימן תרע"א ס"ז ובכמ"ק. ומיהו בזה"ז שכולנו מדליקין בפנים ואינו מזכיר שום ענייין של סכנה כמש"כ מרן הב"י משמע דאף שאין סכנה ג"כ נוהגים להדליק        בפנים . וכ"ה משמעות לשון הרשב"א בתשובותיו סימן תקמ"ב שכתב דעכשיו שלא נהגו להדליק בחוץ אלא בבתים משמע שכן הוא המנהג הקבוע . - אמנם באמת הדבר תמוה וצריך עיון למה לא נימא כיון דעכשיו אין סכנה נדליק בחוץ כדינא דש"ס דרק בשעת הסכנה אמרו מניחה על שולחנו ודיו ובעבור הסכנה צריך להדליק בחוץ?
 
והנה ראיתי בספר אור זרוע סי' שכ"ג בהל' חנוכה שכתב בזה"ל והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצרות עכ"ל. - מבואר מדבריו בפירוש שגם בזה"ז שאין סכנה מדליקין בפנים רק תמה ולא ידע טעם הדבר אבל לא שינה המנהג כדמשמע מלשונו שכתב למה אין אנו מדליקין בחצירות. ובספר אוהל מועד בדיני חנוכה (אחד מהראשונים שהב"י מביאו כמ"פ) כתב ג"כ כנ"ל וז"ל ועכשיו מדליקין בפנים אעפ"י שאין סכנה בדבר, ובספר העטור בהלכות חנוכה כתב בזה"ל ובשעת הסכנה מניח על שולחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו עכ"ל. - הנך רואה שמנהג זה שכתב הרמ"א דהאידנא מדליקין בפנים אף שאין סכנה בדבר יסודתו בהררי קודש ומקורו מדברי הראשונים אשר מפיהם אנו חיים שכבר בזמנם עבר הסכנה ואעפי"כ הדליקו בפנים. - וע"ד התמיה שתמה האו"ז למה האידנא דליכא סכנה אין מדליקין בחוץ , הנה בפתח הדביר ( המגיה על ספר בעל העטור) שם בסק"ד כתב בזה"ל דעיין באו"ז שתמה על מנהגינו כיון שאין סכנה למה אין מדליקין בחצירות  עיי"ש. ולפימש"כ רבינו העיטור ניחא עכ"ל. וכוונתו דמש"כ העיטור ואחר שנהגו על הסכנה, דכיוון שבשעת הסכנה נהגו כן נשאר המנהג להדליק בפנים גם ובזה יל"פ למה הב"י בשו"ע לא הביא בכלל דבזה"ז כולנו מדליקין בפנים הרי היה בערך בדור אחד עם הרמ"א. ואז היה לאחר הסכנה ולפי הנ"ל א"ש דבארה"ק באתרי דמרן הב"י אף פעם לא היה סכנה עד כדי כך שנעשה מזה מנהג קבוע להדליק בפנים ולכן נשאר דינא דהש"ס שמדליקין בחוץ. - וכ"ה באמת מנהגי בני ארה"ק. ורבים תמו על מנהגם
(יעויין בשו"ת דבר יהושע ח"א סי' מ' באריכות מזה) ולהנ"ל א"ש דדווקא בני חו"ל שאצלם נעשה למנהג קבוע ממילא נשארו.במנהגם אף אחרי עבור הסכנה. וצ"ל לפי"ז הראשונים הנ"ל האו"ז והאוהל מועד והעיטור שכתבו שנהגו להדליק בפנים גם אחרי עבור הסכנה הם גרו בחו"ל ודברו ממנהג שנהגו בני חו"ל בשביל שיד אוה"ע היה תקיפה עליהם ומשום כך גם עתה בזמנינו אנו , שבחמלת ה' אין ידם של עו"כ תקיפה עלינו מ"מ ננהג כמנהגם הם.
 
ולכן נקטינן להלכה  שקהילות ועדות שלמות שעלו מהגולה לארה"ק נשארו במנהגם כמקדם להדליק בפנים כמנהגם מקדמת דנא עפ"י הרמ"א והראשונים הנ"ל בחו"ל . -וכן שמעתי מפ"ק של מו"ר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מצאנז זצוק"ל הבעל שפע חיים לגבי הרבה ענינים שנשתרש באר"י למנהג אר"י והסיבה דהישוב היה ברובם מאחינו בני הספרדים או מתלמידי הגר"א זי"ע או מתלמידי התניא זי"ע ופסקו של מרן הב"י או הגר"א או התניא ובמיוחד בדבר שהם כולם בדיעה אחת במשך הזמן נהיה מזה למנהג אר"י. אבל עכשיו שעלו לארה"ק קהילות שלמות שנהגו מדורי דורות לפי פסקו של רמ"א ובני ישראל צריכים להחזיק במנהגיהם כמקדם כמנהגי הרמ"א ואינם צריכים ליגרר בזה אחר מנהגי אר"י עכדבה"ק. - משא"כ בני אר"י שאף פעם לא הנהיגו במנהג זה להדליק בפנים שלא היה אצלם סכנה לכל בני הישוב ולזמן ממושך. ולכן עכשיו שאין סכנה בדבר, יפה הם עושים בני אר"י שמדליקים בחוץ. ועוי"ל לפימש"כ הריטב"א והערוך השולחן דבזמן גשם ורוח ידליק בפנים ולכן בחו"ל שבימי חנוכה הוא זמן גשום ורוחות חזקות ולכן נעשה אצלם למנהג קבוע להדליק בפנים ובני חו"ל נשארו במנהגם אף בבואם לאר"י, משא"כ בני אר"י  דבארה"ק רוב פעמים בימי חנוכה אין גשמים ורוחות כ"כ שלא יוכלו להדליק ולכך הם מדליקים מקדמת דנא בחוץ כנ"ל בס"ד.

והנה בנימוקי או"ח ( להגה"ק ממונקטש בעל שו"ת מנחת אלעזר) סי' תרע"א האריך לתמוה על מנהגינו עתה וכך כתב בלשונו דמעולם ועד עתה תמהתי מדוע לא יקיימו עתה המצווה כתיקונה להדליק על פתח ביתו מבחוץ והניח - ולפימש"כ יש למנהגינו שורש ומקור בראשונים כנ"ל. בצ"ע ויעויין בספה"ק בני יששכר (מהגאון הקדוש מהרצ"א מדינוב שהיה גאון מפורסם בנגלה ובנסתר) שכתב במאמרי חודש כסלו טבת מאמר ג' נר מצוה סקל"ט ובמאמר
ב' אור תורה סקמ"ו שכתב טעמים עפ"י מוסר ודרך חסידות דמדליקין בפנים. ומדבריו ג"כ משמע דעכשיו הגם שאין סכנה בדבר מהגויים ג"כ מדליקין בפנים עיי"ש בדברה"ק. ובספר נמוקי או"ח סי' תרע"א הביא מהבני יששכר דבעת ביאת ג"צ ב"ב ידליקו בחוץ עיי"ש. - היוצא מדברינו דלשני המנהגים שנוהגים בנ"י עם קדושים יסודם בהררי קודש ויש להם מקור ושורש בפוסקים אשר מפיהם אנו חיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 
לסיכום: יש לקיים מנהג ראשונים כאו"א לפי מנהג אבותיו.
 

שאלה ד' האם בבית הכנסת יש ענין להדליק דווקא ע"י גדול או אפשר בקטן?
)זו שאלה שנשאלנו בקהילה שנותנת פרס לילדים מצטיינים להדליק בבית הכנסת לעיני הקהילה האם מותר שקטן ידליק?)
 
תשובה ד'. בשאלה זו דנו גדולי האחרונים של זמנינו והנה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סימן ס"ה אות א') כתב כיון שאין אדם יוצא יד"ח בהדלקה שבביהכנ"ס לכאורה אף קטן שהגיע לחינוך שהוא ב"ח והדלקתו נחשבת להדלקה של מצוה יכול להדליק בביכנ"ס שהרי אינו מוציא את הציבור יד"ח בהדלקתו, אך לטעם הלבוש שההדלקה בביהכנ"ס הוא משום האורחים שאין להם בית .אין הקטן יכול להדליק ולהוציאם ידי חובתם .ועוד ,שאין ראוי לקטן להדליק מפני כבוד הציבור, וכן דעת הגר"ש וואזנר (מבית לוי ח"י עמוד י"ז) וכן פסק בשו"ת דברי יציב (ח"ב סי' רפ"ו אות ב') עיי"ש באריכות.ודעת הגרי"ש אלישיב  (הו"ד באשרי האיש ח"ג פל"ו אות ט') מחמיר ביותר ודעתו שקטן שהדליק בביכנ"ס חייבים לכבות את הנרות ולחזור ולהדליקם בברכה הן לטעם הלבוש הנ"ל והן לטעם שמדליקים בביהכנ"ס כדי לפרסם הנס ברבים משום שאין מעשה קטן כלום.
 
 
שאלה ה' האם אדם שהדליק מנורת בית הכנסת יצא ידי חיובו?
 
תשובה ה' . כבר הבאנו לעיל דברי הרמ"א סימן תרע"א ס"ז שכתב ואין אדם יוצא בנרות של ביכנ"ס וצריך לחזור ולהדליק בביתו. ובמש"ב סקמ"ה כתב ואפילו הש"ץ שברך בביכנ"ס צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו. ובשעה"צ סקנ"ב מביא שבהגהות הגאון ר' ברוך פרענקיל מסתפק דאפשר דאם אורח מדליק בנרות בית הכנסת שאין צריך לחזור ולהדליק באכסניא . אבל אורחים שאין להם בית ודרים בביהכנ"ס דלטעם הלבוש עליהם מדליקים בביכנ"ס בוודאי ייד"ח האורח שאין לו בית בהדלקת הביהכנ"ס. - וא"כ עדיף לכבד אורח שאין לו בית שהוא בעצמו ידליק בביהכנ"ס.
 
 
שאלה ו' מהו השיעור שנוהגים לא לעשות מלאכה בזמן הדלקת נר חנוכה?
 
תשובה ו' בסימן תר"ע ס"א כתב המחבר ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ובמש"ב סק"ד בביתו כד להכיר שאסור להשתמש לאורה והוא כחצי שעה. - ומש"כ בביתו כוונתו לאפוקי שאיסור עשיית מלאכה אינו נמשך כל הזמן שנרות בית הכנסת דולקים דהיינו עד חצות כמבואר במג"א סק"ד והובא בשעה"צ סק"ז, אלא רק בזמן שהנרות שבביתו דולקים והיינו כחצי שעה והוא חצי שעה אחר צאת הכוכבים כמבואר בבה"ל סי' תרע"ב ד"ה ובלבד שיתן שמן עד שתכלה רגל מן השוק.
וכתב בבה"ל לכמה פוסקים, הוא כחצי שעה אחר צה"כ שהוא בס"כ שעה וג' רבעי שעה מזמן הדלקה ואסור להשתמש לאורה כל אותו הזמן ואף שהדליקה בעוד היום גדולה. ועיין עוד בערוך השולחן סימן תרע"ב ס"ג. ולפי"ז יוצא להלכה דאף אלה שמדליקים בזמן השקיעה כדאי וצריך להחמיר לשים שמן שידליק חצי שעה אחרי צה"כ וכל אותו זמן אסור להשתמש לאורה ונמצא דכל הזמן הזה עד סוף חצי שעה אחרי צה"כ גם נשים אסורות בעשיית מלאכה שטעמו כדי להכיר שאסור להשתמש לאורה כדברי המש"ב הנ"ל.
 
לסיכום: א. בבית הכנסת יש לשים שמן שיספיק עד חצות. כמבואר במג"א.
            ב. בבית צריך שיבער כחצי שעה.
            ג. גם לאותם שמדליקים בשקיעה יש להוסיף שמן שיבער עד כחצי שעה לאחר צה"כ
            ד. איסור עשיית מלאכה  לכמה פוסקים הוא כשעה וג' רבעי השעה.
 
 
שאלה ז' מצוי מאד במיוחד באירופה שיש שני פתחים שונים לבית משני כיוונים האם יש צורך להדליק בכל אחד מהם? ומה הדין במקרה שיש לו נרות בצמצום?
האם יצא ידי המצוה רק בהדלקה שבמקום אחד או שידליק רק נר אחד בכל פתח והעיקר שידליק בשניהם?
 
תשובה ז'. מסתבר שבגלל חשד מספיק להדליק כפי עיקר הדין דהיינו נר אחד ואם יש לו נרות בצמצום באחד ידליק כפי המהדרין ובפתח השני נר אחד אבל אם אין לו רק ב' נרות , אזי בליל שני לא מסתבר שעניין חשד יותר חמור ממצוות הידור שבימינו התקבל מהדרין מן המהדרין למנהג קבוע עד כדי כך שהמחבר בסי' תרע"א ס"ב
לא מביא בכלל הדין דנר איש וביתו רק הדין של מהדרין מן המהדרין וכבר האריך בזה במכתבי תורה לבעל אמרי אמת מגור.ועוד נראה שבזמנינו הגם שיש שמדליקים בחוץ אבל כיון שיש שמדליקים בפנים, נפל כל דין של חשדא גם למי שמדליק בחוץ שיאמרו שהוא מן המדליקין בפנים, וכן דעת רוב גדולי זמנינו ה"ה הגרש"ז אוערבך (הליכות שלמה חנוכה פי"ג דבר הלכה אות י'), הגר"ש וואזנר ( קובץ מבית לוי ח"י עמוד ה')והגר"נ קרליץ ( חוט השני חנוכה עמוד שט"ו).אבל יש חולקין ע"ז וה"ה דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פל"ה אות ו') שבפתח יש חיוב הדלקה משום חשד גם בזמנינו וכן דעת הגרי"י קניבסקי (אורחות רבינו ח"ג עמוד ד-ה).
 
ועכ"פ מי שאין לו נרות רק להדליק כמהדרין מן המהדרין בפתח אחד בוודאי יעשה כן ולא ידליק נר אחד בפתח אחד ונר אחד בפתח שני ויוכל לסמוך על אותם הפוסקים שבזמנינו אין חיוב בכלל להדליק משום חשדא בשני פתחים הגם שהוא מדליק בחוץ כיון שיש שמדליקין בפנים וכנ"ל.
 
לסיכום: באם יש לו נרות בשופי ידליק גם בפתח השני של ביתו מפני החשד. אכן אם אין לו מספיק נרות, עדיף שידליק כמהדרין מן המהדרין במקום אחד.
 
שאלה ח' בער"ש נהגו להדליק לפני הדלקת נרות שבת. - מה הדין אשה שגרה בודדת לבדב בביתה והדליקה נרות שבת קודם האם בדיעבד יכולה להדליק נרות חנוכה?
 
תשובה ח' . אשה שגרה לבדה צריכה להדליק נ"ח לפני הדלקת נר של שבת ואם שכחה והדליקה קודם נר של שבת אינה יכולה להדליק נ"ח דמסתמא קבלה שבת בהדלקת נר של שבת ( ושאני מבעל שבסתמא אינו מכוון לקבל שבת בהדלקה ואף אם הדליק הבעל קודם נר שבת יכול להדליק בעצמו נר חנוכה) ובדיעבד אם הדליקה קודם נר של שבת לא יכולה להדליק ,אלא תאמר לאחר להדליק והאחר יברך בשבילה.(וכל זה מבואר בסי' תרע"ט במש"ב סק"א באריכות).
 
 
 
שאלה ט' מדין חינוך נהגו שגם הקטנים ידליקו. האם יש ענין בחינוך להיות מהדרין מן המהדרין להדליק כל יום מספר נרות השייך לאותו היום?
 
תשובה ט'. בשו"ע סי' תרע"ז ס"ב כתב המחבר קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק. האב שמדליק נרות חנוכה באותו בית האם חייב בחינוך בנו לדידן דכל אחד מבני הבית מדליק מטעם מהדרין מן המהדרין? הרמ"א בסימן תרע"ה ס"ג כתב ולדידן דכ"א מבני הבית מדליק בפנ"ע קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ . -
אמנם שיטת השלטי גיבורים מובא במג"א סי' תרע"ז סק"ח סובר דאפילו לדידן אי"צ לחנך הקטן להדליק בפנ"ע ובבה"ל סי' תרע"ה הביאו והטעם דמה שגם בגדול ליכא כ"א משום הידור מצוה אינו מוייב לחנך בו הקטן וכ"כ המאירי. וכנראה, המשנ"ב יותר נוטה לשיטת הרמ"א דלדידן גם קטן שהגיע לחינוך ידליק גם בפנ"ע אף שמדליקים אחרים בבית. - אבל מוסיף המש"ב בסי' תרע"הסקי"ד ונראה לי דלקטן אי"צ להחמירכולי האי טדי שידליק בכל לילה רק נר אחד לכו"ע. - ועמא דבר שגם הקטנים מדליקים נר נוסף כל לילה כמו הגדולים כמהדרין מן המהדרין ומי שרוצה להדר בזה תבוא עליו ברכה.
 
שאלה י' האם מותר לכבד גוים להדליק נר חנוכה לכתחילה או עדיף להמנע מכך? ומה הדין במקום שכבר הדליק הנר הראשון ורק מכבד השאר?
 
תשובה י' בוודאי צריך להימנע מלכבד גויים להדליק ואף שהוא הדליק בנפרד ג"כ אין לכבד גוי להדליק בנוסף עוד נרות חנוכה דהוה כעין בזיון מצוה. - ולכן חלק השני של השאלה שהגוי ידליק נרות הנוספים אחר שהוא כבר הדליק נר ראשון זה בוודאי אסור דהרי יחסר לו נרות דמהדרין ודו"ק בזה.
(ויש להוסיף, שבמקומות רבים נהגו שמכבדים אורח שאינו יהודי שידליק את השמש, וזה ודאי שאפשר.)
 
 
 
שאלה י"א בענין המשך השאלה לעיל. האם בעל המשפחה בביתו יכול להדליק אחד ולתת לשאר בני הבית להדליק נר אחד לכל אחד או שיש ענין שידליק הוא את כל הנרות?
 
תשובה י"א. ממ"נ אם בני הבית גדולים חייבים להדליק כ"א בפנ"ע  לפי הרמ"א מנהג בני אשכנז ואם הם קטנים אם ידליק למשל אחד את נר השני א"כ יחסר דין המהדרין לגדול א"כ בוודאי אין לכבד אחרים ממ"נ. - אמנם לפי מנהג מרן הב"י הנוהגים כמותו שאפילו מהדרין מן המהדרין רק בעה"ב מדליק ומוסיף והולך, נראה
דאם יש עוד בני הבית גדולים יש לחלק שכל אחד ידליק נר אחד ובתנאי דהמדליקים נרות הנוספים יהיו שליחים לבעה"ב הראשון שהדליק הנר הראשון ובכך נחשב כאלו הראשון הדליק את כל הנרות ע"י שלוחיו כ"נ לכאורה ועיין עוד בזה.
 
שאלה י"ב כשאדם גר בבניין רב קומות,  והדלקתו בחלון גבוה מעל עשרים אמה האם יצא ידי חובתו?
והאם במקרה זה עדיף שידליק בפתח ביתו הפונה למדריגות משותפות? או בכניסה לבנין הפונה לרחוב?
 
תשובה י"ב, לכאורה כשאדם גר בקומה למעלה מעשרים אמה ואם יש ממולו ג"כ בתים גבוהים מעל עשרים אמה א"כ בני הבתים מסביבו יוכלו לראות את נרותיו שפיר יוצא בזה. - אמנם בזה יש מחלוקת גדולה בין גדולי זמנינו דהנה דעת הגרש"ז אויערבך (אורחות רבינו ח"ג עמוד י')שהבתים שמסביב אין דינם כרה"ר ויש לו להדליק בפתח דירתו הפונה לחדר מדריגות וכן דעת הגרי"ש אלישיב (טובך יביעוח"ב בסופו הל' שכניםתשובה ל"ז ) שאין של בתים אלו כרה"ר אלא כרשות של יחידים וכן דעת הגר"נ קרליץ (חוט השני חנוכה עמוד ש"ז ו-י) שאם אין לו פתח לרה"ר ידליק בפתח דירתו הפונה לחדר המדריגות, וישאירנו פתוח כדי שיראו גם ב"ב. - מאידך בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' ס"ה) כתב שכיון שהמנהג להדליק בחלון הסמוך לרה"ר וגם יש היכר גמור לב"ב וגם השכנים הגרים בבתים שמסביב
בתוך עשרים אמה לחלונו ובצירוף דעת הפמ"ג (משבצ"ז ססק"ה)שגם למעלה מכ"א יש קצת היכר לבני רה"ר אין לשנות מהמנהג וידליק בחלון.-
 
ודעת הגרח"פ שיינברג (חי' בתרא על רמ"א ס"ז) שעדיף להדליק בחלון ביתו ולא בפתח ביתו הפונה לחדר המדריגות כיון שגם לבתים שמסביב יש מעלת רה"ר
 
ויש בהם יותר פרסומי ניסא מחדר המדריגות. והבוחר הטוב יבחר.
 

 
 
 
חיפוש מקווה