העיר קראקוב אשר בפולין היא אחת מהערים שיש בהם יותר מסממן יהודי. מאות בשנים הייתה עיר זו אכסניה מפוארת לחיי יהדות תוססים. רבים המה החיבורים התורניים שנכתבו בגבולות חבל עיר מפוארת זו. מהרמ”א, “מגלה עמוקות”, התוי”ט והב”ח, ועד לרשימה ארוכה ומיוחדת של רבנים, חכמים וסופרים. “אייזיק שול” גם הוא שם ידוע בעולמה של היהדות וביותר מעצם אופייה ויופייה המשתלב בין שאר ציוני הדרך היהודיים המוטבעים בחותם נצח בעיר קראקוב. בתוך כל ההווי הרוחני הספוג בניחוח היסטורי יהודי מובהק, התקיים בר”ח אדר כינוס עיוני ומעמיק בתחום כשרות המזון תחת חסותו של “מרכז רבני אירופה” וארגון הכשרות EK.

כארבעים רבני ערים, רבני קהילות באירופה ומנהלי מערכות כשרות באירופה התאספו יחדיו לכינוס מיוחד זה. המארח, הרב אליעזר גור אריה, שליח חב”ד לקרקוב הוא אשר הועיל בטובו לייחד בית כנסת זה ולהיות לאכסניה של תורה לכנס זה.

הרב אריה גולדברג, סמנכ”ל מרכז רבני אירופה פתח את הכנס בדברי ברכה ותודה והסביר את החשיבות הגדולה והצורך להרבות מערך כשרותי באירופה: “כשרות הוא הבסיס הקיומי לבית היהודי ומשום כך שומה עלינו לראות איך אפשר לקרב ככל היותר את המזון הכשר אל ביתו של היהודי בכל אתר. בשל כך פתחנו את ארגון הכשרות EK אשר תעמוד מקרוב על הצורך הכשרותי באירופה. זאת בכדי למנף כל אפשרות מעשית לכלל מעשה בתחום הכשרות.” אמר. דברי פתיחה אלו היו אבן דרך ליומיים של סבב הרצאות ושיחות סביב עולם הכשרות.

הרב חנן ברנד, מומחה ויועץ כשרות וראש מחלקת הדרכה מעשית לכשרות במכון פוע”ה, העלה מיצגים פרטניים למזון הכשר. הוא הראה כיצד להכיר ולבדוק רכיבים בסיסיים וכיצד ניתן להכשיר מפעלים בכדי שיעמדו בדרישות הכשרות. בהרצאתו השנייה עמד על חידושי הטכנולוגיה במוצרי המזון, חומצות, אנזימים ומדללי מזון. כל מומחה בתחום המזון יודע שאחד מהמרכיבים המסובכים בעולם הכשרות הוא הידע הנרחב הנצרך לנושא התמציות וחומרי גלם במשקאות . מעבר לידע, תחום זה דורש גם ניסיון רב שנים. מיזוגם של תמציות וחומרי גלם במשקאות הוא אחד מהדברים שמתעדכנים חדשים לבקרים.

הרב טוביה הוד הוא ראש מערך הכשרות “הוכוולד” המתמחה בתחום זה. הרב הוד נתן סקירה מקיפה ומעניינת תוך כדי הבאת שאלות הלכתיות בנידון תמציות וחומרי גלם ותשובתם. מה הם נוהלי הכשרות? הרבנות הראשית לישראל פותחת את שעריה בפני ייבוא חיצוני למזון הכשר אך תוך כדי הצבת נהלים קפדניים. לשם כך הגאון הרב יוסף גליקסברג, רב העיר גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית ויו”ר ועדת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, סקר בפני הנוכחים את הדרישות של הרבנות הראשית לישראל ואת הצורך לעמוד על המשמר בכל הליך ייצור. הוא בירך בשם הרבנות הראשית על פתיחתו של מערך הכשרות EK והביא את ברכתו להצלחת מערכת כשרות זו והעומדים בראשה. “בין ישראל לעמים- בישול עכו”ם”, זהו נושא הרצאתו של הרב יוסף שטיינברגר, מומחה ויועץ כשרותי. באלו תנאים נחשב בישול עכו”ם ואיך להתגבר על מכשולים אלו. לעתים אנו יכולים להיכשל באכילת בישול עכו”ם אם אין לנו את הידע איך מורכב הליך יצירת המזון. בהרצאתו השנייה עמד על נושא כשרות הצומח הכוללים: שמנים, תולעים ומצוות התלויות בארץ תוך ליווי של מצגות ייחודיות.

לאחר מרתון של שיעורים והרצאות הגיע גם תורו של הדינר וארוחת הערב בחסותו של הרב פנחס עציוני מנהל חברת “כושר דלייט פולין” שאף דאג לאירוח מלא בימי הסמינר. בארוחה זו נכחו רבנים אורחים, כדוגמת הגאון הרב בנימין יאקובס, יו”ר ועד הרבנים בהולנד וחבר מועצת רבני אירופה, אשר הגיע במיוחד להיות חלק מסמינר חשוב זה. הרב יאקובס עמד בדבריו הנלהבים על המעלה הגדולה בישיבה מיוחדת למען תחום המזון הכשר. הוא אף הביא מדברי חכמינו עד כמה הטהרה תלויה באכילת מזון כשר וממילא על האחריות שעומדת בפני כל מי שידו בתחום זה. שמחה רבה צריכה ללוות כל מי שפועל במצווה זו להביא כשרות לבית היהודי . כמו”כ, הרב גור אריה שמקיים את פעילותו הנרחבת מתוך בית הכנסת “אייזק שול” עמד בדבריו על הזכות המיוחדת שנפלה בחלקו לארח רבנים ולהיות אכסניה לפעילויות קדושות באירופה. במושב ערב מיוחד הביא הרב יוסף מינסקי, מנהל ארגון הכשרות EK את הכללים לקבלת כשרות ע”י ארגון הכשרות EK. הוא הפתיע בדבריו על הביקוש הגדול של חברות לקבלת כשרות EK , אך ועד רבני הכשרות דחו את בקשתם עקב אי- עמידתם של חברות אלו אל מול הקפידות של מערכת הכשרות.